בדיחות

הגמרא אומרת: רבא היה פותח במילי דבדיחותא לפני שהיה אומר דבר הלכה. כאשר הראו גמרא זו לאברך רציני שמתנגד לבדיחות, ענה ואמר: הגמרא התבדחה כשסיפרה זאת ולא התכוונה לזה ברצינות...

פעם אחת בתשעה באב ישב לו החוזה מלובלין ז"ל ראשו בין ברכיו ובוכה בדמעות שליש על חורבן בית קדשנו, עד שעמדה נפשו לצאת מחמת צער, נכנס אצלו הרב ר' מרדכי מרקובי לבדח דעתו קצת, אמר לו: "רבנו, שאלה יש לי לשאול, הכתובה שנתתי לאשתי נתקרעה מרוב יושנה, עמדה אשתי והידביקה את הקרעים בשאור, מותר לי, לדור עם אשתי בפסח?" שמע אותו הצדיק ושחק

גביר בעל בשר בעל כרס שופעת ביקר בביתו של ר' נפתלי צבי ברלין הגישו לו כיסא ממקלעת נצרים עשויה רשת של חורים קטנים ישב האורח על הכיסא ולא יכלה מקלעת הנצרים לשאת בעומס הכבד ונעקרה ממקומה ביקש הנצי"ב להפיג מבוכתו של האורח ואמר לו בבדיחות הדעת אירע לך מה שאירע ליעקב אבינו כאשר רבו האבנים ואמרו כל אחד מהן עלי יניח צדיק ראשו ונהפכו כולם לאבן אחת גם כאן רבו כל החורים ואמרו עלי ישב גביר זה לכן נהפכו כל החורים לחור אחד גדול.

עם בדיחות צריך להשכיב את החברה אבל לא להרוג אותם

אוטובוס נוסעים יצא מהתחנה ואיש שמן אחד התחיל לרוץ אחריו כמו מטורף. האיש, תוך כדי ריצתו, היה נופל על הרצפה מהמכנסיים שהחליקו לו כל הזמן, אך הוא כל פעם קם וממשיך לרוץ אחרי האוטובוס הדוהר. את הנוסעים באוטובוס המחזה מאד שעשע. ובחור אחת אפילו פתח את החלון וצועק לו: "אדוני תפסיק לרוץ אתה הורג אותנו מצחוק!" והמשיכה לצחוק עליו יחד עם שאר הנוסעים. האיש שהיה כבר חצי חנוק צעק לה בחזרה: "כולכם תמותו, כולכם תמותו... אני הנהג. ושם מקדימה יש קיר."

בבית המשוגעים כולם אומרים מיספרים וצוחקים. שואל האורח: "מה זה?" "אנחנו מכירים את הבדיחות כבר בעל פה לכן במקום לחזור כל הזמן על אותם בדיחות אנחנו אומרים את המספרים. ניזכרים בבדיחה וצוחקים " "אני יכול גם כן?" "בכבוד." "56." מיד כמה משוגעים מתנפלים עליו ונותנים לו מכות. "מה קרה?" "אתה לא תצחק פה על מרוקאים "

מרוקאי ופרסי גרו בשכנות. המרוקאי היה צדיק אבל כל הזמן צחק על פרסים. הפרסי לא היה צדיק אבל הוא שתק. אחרי 120 הגיעו לבית דין של מעלה. אמרו למרוקאי: "אומנם היית צדיק אבל ציערת את השכן הפרסי על ידי הדיבור שלך לכן כל המצוות שלך עוברות לשכן. אם כן, הפרסי ילך לגן עדן והמרוקאי לגיהינום." אחרי כמה ימים גם הפרסי הגיע לגיהינום. "מה קרה?" "חבל על הכסף. השכרתי את המקום שלי בגן עדן"

פעם התקלקלה המעלית של מנקי החלונות (החיצוניות) בבנין התאומים. מה עשו שני מנקים יהודים? לקחו שלייקס, אחד הלביש על עצמו והשני תפס מלמעלה כך שזה שלבש את השלייקס התנדנד באוויר וניקה את החלונות . פתאום זה שתופס למעלה רואה את חברו שמתנדנד באוויר מחייך חיוך ערמומי. שאל אותו על פשר החיוך. ענה לו: "אני רק חושב איזה צ'יפ (צביטה) אתה תקבל אם אני אשחרר את השלייקס..."(אדם מספר בדיחה וקוטל את השני ומחייך ולא מודע לכך שעבר עבירה ונופל עמוק )

למה אסור לספר בדיחות בשבת למי שלא מבין בדיחות? כי זה "מכין" כי רק ביום ראשון הוא יקלוט

השר סיפר בדיחה. כל הפקידים במשרדו פרצו בצחוק קולני, רק אחד מהם ישב משועמם ואדיש. שאלו אותו: "מדוע אינך צוחק?" השיב: "אני לא חייב, אני מפסיק לעבוד כאן בשבוע הבא."

ילד אומר לחבירו "אני יודע שיש לנו אורחים בבית כי שמעתי שאמא צחקה מבדיחה שסיפר אבא".

בשואה היה תור ארוך למשרפות ויהודי אחד שעמד בתור פרץ בצחוק. נאצי ניגש אליו: "למה אתה צוחק?" "גם פה אני מחכה בתור?" גם הנאצי התחיל לצחוק על אבסורדיות המצב והוציא את אותו יהודי מן התור – ללמדנו: אם אתה מצחיק מישהו, הוא לא מסוגל לשנוא אותך